Aug 19, 2011

האבולוציה של המחאה – ממאהל למעגל

זה היה צפוי. הנה הגיע הפיגוע שמאיים לגרור את ישראל חזרה לסדר היום המוכר והמדמם. האם זה הולך להסתיר ולסתור את המחאה החברתית שצמחה לה כאן? זאת נקודת מבחן אמיתית לעומק ולרצינות של מארגני המאבק, וליכולת שלהם לקרוא נכון את רחשי הציבור.

המחאה הזאת התחילה מצויין מבחינה תקשורתית. האוהלים, השדרה, הפגנות הענק, שלמה ארצי: כל אלה הצליחו למשוך את תשומת הלב של התקשורת, שמצידה משכה את האזרחים ותרמה להצלחת המאבק. עכשיו, חייבים למצוא דרך להמשיך את המאבק הזה בצורה חכמה, סולידית ושקולה, אשר תבטא את המורכבות שבה אנו חיים בארץ הזאת. מחד, השכול, הטרור, אובדן החיים. מאידך העוני, הפערים החברתיים והפגיעה המתמדת בזכות של אנשים שעובדים קשה לחיות בכבוד מעמל כפיהם.

המצב מחייב שינוי גישה. במציאות הקשה שלנו אין יותר מקום לגימיקים. האוהלים מיצו את עצמם. צריך למצוא דרך חדשה שתגרום לכולם להמשיך להיות מעורבים, לקחת חלק ולא להרפות עד שיושגו הישגים משמעותיים. אבל מה היא הדרך? כיצד ממשיכים להכתיב את סדר היום? כיצד לא מאפשרים לממשלה ומקבלי ההחלטות להתחמק באלגנטיות מהאחריות הכבדה שלהם?

התשובה לכך היא מורכבת מאוד ופשוטה כאחד. כולם ביחד! חייבים למצוא שיטה שתאפשר לכל אזרח שרוצה בכך להיות מעורב, להביע את דעתו, לקחת חלק ולהשפיע. ה"פטנט" המתאים ביותר, שהתגלה במלוא גדולתו במאבק הזה הוא המעגלים. אותם מעגלי הקשבה, הפשוטים לתפעול, אך העמוקים מאוד במהותם – הם המפתח למהלך הגדול הבא של המאבק הזה.

מהו מעגל הקשבה? זהו מעגל של אנשים, שלא מכירים בהכרח זה את זה, אשר מסכימים על דבר אחד בסיסי: לכל אחד במעגל יש זכות שווה להשמיע את קולו ולקבל את מקסימום ההקשבה של כולם. לא חייבים להסכים, לא חייבים להגיע לקונצנזוס, אבל במעגל יש פוטנציאל להבין את הדיעות השונות שלנו ולראות שלמרות השוני יש בינינו הרבה דברים משותפים ומאחדים. בצורה העגולה הזאת ניתן לברר לעומק מהם הדברים החשובים לנו באמת? מהם הכאבים המשותפים לנו? מהם החלומות שלנו? והכי חשוב – מהם הרעיונות הפרקטיים שיש לנו על מנת להגיע לפתרונות אמיתיים.

בשבועות האחרונים הפעלתי בשדרות רוטשילד בתל אביב, יחד עם חברי האבּ תל אביב (החממה ליזמות חברתית) מעגלי הקשבה כאלה. הלוגיסטיקה היתה פשוטה. שמנו מספר שולחנות עגולים בשדרה, סביבם שמנו ארגזים כתחליף לכסאות. על כל שולחן פיזרנו דפים וכלי כתיבה – והצבנו מנחה מנוסה ליד כל שולחן. מהר מאוד השולחנות התמלאו באזרחים, עוברי אורח, אשר השתוקקו להשמיע את קולם וגם להקשיב לאחרים. האפקט היה עצום. אנשים ממש התרגשו מהחיבור הספונטני, ורבים מהם אמרו שבשבילם זהו שיא המאבק – היכולת לשבת עם זר ולהרגיש שאנחנו ביחד.

הנסיון הזה בשדרות רוטשילד הוביל למסקנה הבאה: אנחנו חייבים ליצור מצב שהמשך המאבק יהיה סביב שולחנות עגולים, ויזמין את כלל הציבור להביע את דעתו ולקחת חלק בעיצוב הפתרון. לפיכך, אני מציע בזאת לראשי המאבק להקדיש מוצאי שבת לאירוע 1000 השולחנות העגולים. נציב בכיכר מרכזית בארץ 1000 שולחנות עגולים. נגייס 1000 המנחים בארץ למשימה (יש אלפי אנשים המנוסים בהובלת דיון שישמחו להתנדב), ונציב ליד כל שולחן מנחה. נזמין את האזרחים לאירוע מסוג אחר. לדיון יוזמן כל מי שרוצה. חייבים להיות בו אנשים מכל המגזרים, הדתות, המעמדות, המינים והתרבויות.

במקום שלטים, דיעות ומגאפונים נזמין לבירור וחשיבה: מהו צדק חברתי? מה חשוב לנו לשנות בשיטה ובחברה בארץ הזאת? ועוד שאלות שיכולות להיות מנוסחות יחד עם ועדות המומחים. בכל שולחן יהיה לפ-טופ, עליו יסוכמו עיקרי הדברים שנאמרו בדיון. הלפ-טופ ישדר בזמן אמיתי את המידע למחשב מרכזי, אשר סביבו יעמדו טובי העורכים ואנשי המילה הכתובה. משימתם תהיה לקרוא את שלל הדיעות והרעיונות ולתקין מהם מסמך דינאמי, אשר ישקף בכל נקודת זמן את דעת הציבור. המסמך יכתב באונליין ויהיה השיקוף המדויק והמעשי ביותר למה ש"העם רוצה".

החשיבות של האירוע הנ"ל היא עצומה. זוהי התשובה האמיתית של העם לפעולה האוטומטית של הממשלה למנות ועדות. זוהי הצהרה על סוג חדש של דמוקרטיה שמתפתח כאן מתוך המאבק: דמוקרטיה השתתפותית, בה לכל אזרת יש זכות לקחת חלק, להביע את דעתו ולהשפיע על ההחלטות המתגבשות. זה הרבה מעבר לדמוקרטיה האנמית שהיתה כאן פעם, בה האזרחים הצביעו ברגליים וברובם לא מימשו את זכותם להצביע. וגם אם כן הצביעו לא היתה לכך הרבה השפעה בגלל שיטת הממשל בישראל.

תארו לעצמכם שכיכר העיר האתונאית חוזרת לעצמה. כל מנהיג שירצה לעשות שינויים בתחומו יצטרך קודם להזמין את התושבים לשולחנות עגולים. הממשלה כבר לא תוכל להתעלם מהציבור ולהניח הנחות ביחס למה "הציבור רוצה". יש עכשיו למנהיגים דרך להידבר עם העם ולקבל פידבק מיידי.

השיטה הנ"ל היא ההתפתחות הטבעית של המאבק הזה. הדבר החזק ביותר, שנוצר במאבק, ואסור לנו להפסיד אותו זה הביחד, הסולידריות, הזכות להשמיע ולהישמע. אימוץ המהלך המוצע כאן ימסור מסר אחד חשוב ומרכזי. אנחנו כאן להמשיך את המאבק, בדרך אחראית, שפויה, אך חזקה ומעמיקה. הדמוקרטיה הישראלית מתפתחת והיא תחזור להיות גאווה לכולנו.

אז הנה אני זורק את הכפפה: במוצאי שבת, ה-27/8, או בשבת שאחרי זה, אירוע המעגלים הגדול. נתחיל מתל אביב, בירת המאבק החברתי (וגם הסושי – וזה בסדר גמור!) – ובשבועות הבאים נרחיב את זה לכל הארץ. נציב 1000 שולחנות עגולים ברחבת מוזיאון תל אביב. נגייס 1000 מנחים בעלי נסיון בהובלת דיון. נקיים דיונים מכובדים סביב השולחנות. נסכם את עיקרי התשובות שיעלו בלפ-טופים בכל שולחן. נשדר את המידע למחשב המרכזי. נבקש מצוות עורכים זריזים לעבד את החומרים ולהפיק מסמך מסכם. נקרין לכולם את המסמך ונבקש את ההסכמה של השולחנות לתוכן. נפעיל מערכת הצבעה אלקטרונית באמצעות סמארטפונים. חגיגה דמוקרטית עם תוצרים אמיתיים וברי תוקף.

נוכיח שההישג הגדול ביותר של המאבק הוא שינוי התפיסה הדמוקרטית בישראל – מדמוקרטיה פוליטית-מפלגתית לדמוקרטיה השתתפותית שהמנהיגים שלה הם הציבור הרחב, והמשרתים שלה הם הנבחרים.

האירוע יוצא לדרך במוצ"ש 27/8/11. רוצה להיות מנחה באירוע? הרשמה כאן

דני גל, מייסד משותף של ההאבּ

שותפים למהלך: ד"ר שי בן יוסף (נווט במורכבות) ואסף שנהב מהמרכז הישראלי לגישות מאחות

Aug 10, 2011

כולם ביחד - כשיטה

בטח שמתם לב לאופי הויראלי המדבק של המאבק. זה התחיל בתוניסיה, המשיך למצרים, משם לבחריין, תימן וסוריה, בדרך התחילו תנועות מחאה בספרד, ביוון - ובשלב מסויים זה נחת בתל אביב. עכשיו, בעודי כותב פוסט זה המחאה מתפשטת לאנגליה (בסגנון חוליגני) ומי יודע לאן זה יתפשט משם? ארה"ב? סין? אולי אפריקה כיבשת שלמה? אולי כדור הארץ?

המנגנון הויראלי שעומד מאחורי ההתפשטות של המחאה הוא אותו מנגנון שגורם לנו לפהק כשאנחנו רואים מישהו אחר מפהק. מדובר בתכונה אנושית הטבועה עמוק במערכת ההפעלה שלנו. אם מישהו מפהק, כנראה שיש לו סיבה טובה לכך (מחסור בחמצן?) , ולכן גם אנחנו צריכים לפהק כאקט של זהירות. כך גם במחאה. הרי המצוקה וחוסר הצדק החברתי היו שם הרבה קודם. אז למה דווקא עכשיו? כי גם אחרים עושים את זה, וזה נותן לנו לגיטימציה למה שהרגשנו כל הזמן אבל לא ידענו מה לעשות עם זה.

למה זה חשוב? כי ככה קורים שינויים היסטוריים באופן שאינו נכפה מלמעלה אלא בהתארגנות עצמית. אלה שינויים שאף אחד לא מהנדס אותם ואף אחד לא יכול לדעת מתי הם יתחילו ולאן הם יתפתחו. ממש כמו שריפה שמתחילה מנרגילה שלא כובתה כראוי. ואם ככה קורים שינויים היסטוריים, אז לאף אחד אין מונופול על השינוי חוץ מאשר לכולם ביחד.

כדי שה-"כולם ביחד" יעבוד בצורה ויראלית צריך מישהו שידליק את הגפרור. בתוניסיה היה איש אחד ששרף את עצמו, שיצר שרשרת שלא תאומן. אצלנו היו כמה חבר'ה שהחליטו לשים אוהלים בשדרה, ולא היה להם מושג לאן זה יוביל. צריך אנשים שיתחילו דברים. קוראים להם: יזמים. היזמים האלה אינם יודעים האם יצליחו, כמה גדול יהיה המהלך שייזמו. גם לא אכפת להם. הם פועלים מתוך הקשבה לקול הפנימי ולא מתוך שיקולי רייטינג. הם אלה שמתחילים את המהפכות שמשנות את העולם שלנו.

מיהם היזמים האלה? איך הם נראים? האם הם דומים למנהיגים הכריזמטיים של פעם? אלה שאלות רטוריות בלבד. כולם רואים כי אלה אנשים מן השורה, ללא כל הכשרה פורמלית להיות מנהיגים, עם אותנטיות מנצחת ותמימות שובת לב. בעידן שאליו אנו נכנסים כל אחד מאיתנו הוא יזם ומנהיג פוטנציאלי של מהלך שינוי כזה או אחר. צריך רק להקשיב ללב, לחשוב על הזולת ולרצות עולם טוב יותר. השאר כבר לא בידי אף אחד. פעם זה מצליח - והמון פעמים אחרות זה לא. הפוטנציאל נמצא אצל כל אחד.

על בסיס ההבנות האלה יש לבנות שיטת משטר חדשה: כזאת שתעודד את הפרט ליזום ולהציע שינויים, כזאת שתקשיב באופן מובנה ומסודר לרחשי לב ההמון, כזאת שתדע לא להיבהל משינויים מתבקשים אלא להוביל אותם. המנהיגים הנדרשים שונים בתכלית מאלה שאנחנו ממליכים כיום: דרושים מנהיגים עם כריזמה חדשה שאינה דמגוגית, שהמומחיות שלהם היא לא לייצר הופעות מלוטשות בטלויזיה אלא לייצר עבודת צוות, שמובילה לעבודת קהילה, שמובילה להקשבה ויצירה מלמטה. כל זה מוביל להגדרה מחודשת של הדמוקרטיה, נושא ששווה לכתוב עליו פוסט נפרד.

ועד שנקים שיטת משטר חדשה אפשר להקים ארגונים חדשים, שונים, שמתבססים על הקהילה ועל חוכמת הביחד. ההאבּ מנסה להיות ארגון כזה: חממה להולדת ארגונים מסוג חדש, ארגונים שמקשיבים לסביבה, מייצרים פתרונות חדשניים, בונים מודלים כלכליים חדשים. ביחד.


Aug 9, 2011

ההישג הראשון של המחאה כבר כאן

המחאה החברתית בישראל ממשיכה לצבור תאוצה ומתרחבת. מסתובבת באויר תחושה של "משהו חדש נולד" אבל עוד לא ברור מה זה ולאן זה מוביל. רשימת הדרישות של מובילי המאבק אינה חדה וברורה. ברור שכולם רוצים להוריד את יוקר המחייה ובכלל זה את מחירי הדיור - אבל לכולם יש תחושה שזה לא בדיוק הענין המרכזי. מאחורי זה יש משהו עמוק יותר, חזק יותר, שעליו אין מחלוקת וכולם (כמעט) מאוחדים סביבו.

בשולחנות העגולים שפתח ההאבּ בשדרות רוטשילד שמענו מהציבור באופן ברור מהו הדבר שהכי מרגש אותם ומשמעותי עבורם. המילה הכי חזקה שחזרה בדברי כולם היתה: בּיחד. התחושה הזאת אינה צריכה הסברים, אותיות קטנות או מספרים. זוהי תחושה חמה, מאחדת ומנחמת. תחושה שלמרות הכל יש כאן מרקם חברתי שכולל ערבות הדדית, חברות ואכפתיות.

הביחד הזה, המתהווה מעצמו, מתבסס על צורך בסיסי שהיה קיים כאן כל הזמן - הצורך להיות מחובר ולהרגיש שייך. זה בדיוק מה שהיה חסר כאן. זמן רב מידי הלכנו לאיבוד ואיפשרנו לממשלות ולגורמים אינטרסנטים אחרים להשכיח מאיתנו את הצורך הזה להתחבר. הלחץ הכלכלי, הגורם לרובנו לחיות במחסור או באוברדראפט, יצר מצב (טבעי) בו כל אחד מאיתנו ניסה להישרד - ובתוך כך לדאוג קודם כל לעצמו ולמשפחתו עד שלא נשארה יותר אנרגיה "לבזבז" על הזולת. לא יצאנו למאבקים ציבוריים כי לא היה לנו כוח. הישרדות זה מתיש - אבל יותר מכך, זה מבודד, מנכר, מרחיק ומונע סולידריות.

והנה, הוצת הגפרור, באדיבותן הרבה של דפני, סתיו וחבריהן. והאש הטובה הזאת הוציאה רבים מאיתנו לרחובות. אין תשובה אחת על מה? אין תשובה אחת עד מתי? אין תשובה אחת בכלל. כי הרעיון היחיד שאפשר להסכים עליו בקונצנזוס כמעט מלא הוא הביחד. ומוטב שלא נחפש תשובות ברורות ונשמור את הביחד הזה. אנחנו צריכים עוד מזה, כי זה הדבק המאחה, המבריא והבונה מחדש של החברה בישראל.

הביחד שנולד מחדש במחאה הזאת הוא התשתית עליו ניתן יהיה לבנות את האותיות הקטנות, את ההסדרים והשיטות שיבטיחו קצת פחות אינטרסנטיות צרה, קצת יותר טובת הכלל, קצת פחות נוחות אישית לטובת קצת יותר הסתכלות ימינה ושמאלה לראות מי צריך סיוע ואיך ניתן לסייע. לא צריך לחכות לממשלה ולבעלי ההון שיסכימו לשנות את השיטה. אנחנו כאן כבר משנים את השיטה - בואו נמשיך!

Aug 1, 2011

מהי חדשנות חברתית - what is Social Innovation

מאז שהקמנו את ההאבּ הדגשנו כל הזמן שמדובר במרחב ליזמות חברתית. לעיתים אף הוספנו "חברתית-סביבתית" עד שהבנו שאין בזה כל צורך וכולם מבינים את הקשר בין החברה לסביבה בהקשרים של יזמות. בהמשך אמרו לנו שההגדרה של יזמות חברתית עלולה להדיר מההאב אנשים שרואים בעצמם יזמים, אבל לא בהכרח חברתיים, למרות שאנו לא מתכוונים להדיר אותם כלל (נוכחות של כל מיני יזמים בהאבּ מעוררת דיאלוג ומוסיפה צבע ועניין). אז החלפנו את המושג יזמות חברתית למושג היותר מעורפל "יזמות לעולם טוב יותר" או "יזמות לקיימות". העניין, כמובן, אינו במילים ובהגדרות. השאלה המרכזית היא למה אנחנו מתכוונים באמת כאשר אנחנו אומרים יזמות חברתית?

קיימות הגדרות רבות למושג יזמות חברתית. אנחנו מעדיפים להשתמש בהגדרות העוסקות ב"חדשנות חברתית" - Social Innovation. המושג חדשנות מכיל בתוכו גם את מרכיב היזמות וגם את מרכיב התרומה של משהו חדש לעולם. במובן זה, הענין שלנו אינו בעוד עמותה שמחלקת מזון לעניים. עם כל החשיבות של עמותות מעין אלה, הן אינן מחדשות דבר ולעיתים אף גורמות (בלי כוונה) להנצחת מעמדו של הנזקק ולא להעצמתו. אנו מתרכזים בהבנת המושג "חדשנות חברתית", אשר מרמז כי כמו ביזמות כללית, כך ביזמות חברתית, יש מקום לחדשנות, חשיבה אחרת, מחוץ לקופסה, על בעיות "ישנות", "כרוניות", שמטרידות את כולנו, אך לא נמצא להן פתרון. בדרך כלל מדובר בבעיות המחייבות שינוי ממעלה שניה (שינוי פרדיגמטי) ולא שינוי ממעלה ראשונה ("עוד מאותו דבר") [המושגים מהספר שינוי].

ההגדרה למושג "חדשנות חברתית" היא "חשיבה רעננה שנותנת מענה לבעיות/פערים חברתיים" (Lyons, 2007: 4), או "פיתוח ויישום של רעיונות חדשים (מוצרים, שירותים ומודלים) אשר נותנים מענה לצרכים חברתיים" (Mulgan and colleagues, 2007: 9). חדשנות חברתית זהו תהליך Bottom-Up, מלמטה, ובדרך כלל אינו נובע מתוך הארגונים שהם חלק מהבעיה בעצמם. לכן, מי שרוצה חדשנות חברתית חייב לפתח את השדה החוץ ארגוני, היזמי, ממנו יצמחו הרעיונות ה"אחרים" לחברה טובה יותר.

לפי "קרן Schwab" חדשנות חברתית:

· אינה מילה אחרת לצדקה או נדבנות

· אינה עוסקת בשתדלנות מסיבות חברתיות בלבד. היא חייבת לספק חלופות לביטול שיטות מזיקות.

· אינה מקבילה לאחריות חברתית תאגידית.

· אינה מילה נוספת לארגון פיתוח ללא מטרות רווח.


הדוגמאות המוכרות בעולם ל"חדשנות חברתית" הן כמובן Grameen Bank שהקים זוכה פרס נובל מוחמד יונס, בנק המאפשר לאנשים עניים להגיע לעצמאות כלכלית בזכות הלוואות מיקרו אשראי שמסייעות להם לצאת ממעגל העוני ולהקים עסקים; Big Issue עיתון רחוב שמופץ בלעדית על ידי הומלסים ומייצר להם רווח, התחיל בלונדון והתפשט למדינות נוספות. Linux וכל תנועת ה-Open Source כולל ה-Wikipedia, יוזמות אשר יצרו שינוי תפסיתי ומעשי ביחס לפיתוח תוכנה ופיתוח ידע כנחלת הכלל – ויצרו סטנדרטים חדשים של שיתוף בין עמיתים לצורך השגת מטרות משותפות. מכאן יכלו לצאת יוזמות מעוררות השראה כגון: TED – אתר המוקדש להפצת הידע המתקדם בעולם בפורמט של סרטוני וידאו נגישים בחינם לכלל הציבור בעולם.


בישראל קיימות דוגמאות מעטות כגון: Call יכול - מיזם המספק שירותי אאוטסורסינג לחברות בתחומים בהם קיים קושי לשמר כוח אדם, כגון מוקדים טלפוניים, אשר מעסיק אך ורק אנשים עם מוגבלויות; מרכז "נא לגעת" – מפעילים קבוצת תיאטרון ששחקניה הם חרשים-עוורים, בית קפה שעובדיו חרשים ומסעדה בחושך שעובדיה עוורים; Fooducate – חברה המפתחת אפליקציה ל-IPhone המסוגלת לקרוא את הברקוד של מוצרי מזון בחנות ולספק מידע על ה"אמת" התזונתית של המוצרים. מיזם זה מעודד אנשים למודעות לתזונה נכונה יותר.


כפי שניתן לראות מהדוגמאות, חדשנות חברתית אינה עוסקת אך ורק ביוזמות שנועדו להקל על אוכלוסיות חלשות או במצוקה. חדשנות חברתית נועדה לשנות מהיסוד את האופן בו כולנו חיים. תוצאות החדשנות אמורות להשפיע על כל השכבות וכל גווני האנושות, בכל המיקומים הגיאוגרפיים ובכל הרמות הסוציואקונומיות. כולנו נושמים את אותו אויר מזוהם, רובנו סובלים ממערכות בריאות קורסות, מפתרונות תחבורה לא מספקים, מאלימות גואה, מתזונה לא נכונה ומתרבות הצריכה הבלתי מאוזנת. אנחנו זקוקים לפתרונות חדשים שישנו לכולנו את ה"סיסטם" שבו אנו חיים.


ב"האבּ" אנו מפתחים את סביבת העבודה, הידע והכלים התומכים על מנת לעודד יזמים עם רעיונות של חדשנות חברתית להוציא אל הפועל את המיזמים שלהם. דוגמאות למיזמים שכבר נמצאים ופועלים ב"האב":

· www.Ani10.org – אתר אינטרנט חינוכי, המאפשר לתלמידים בכל הגילאים לצפות בשיעורי וידאו במתמטיקה (בעתיד יכנסו עוד מקצועות) – מיזם המחזק תלמידים מתקשים בחינם ובנגישות מלאה.

· 40weeks – מיזם תוכן המאפשר לנשים הרות לקבל אנימצות וסרטוני וידאו ספציפיים ומשתנים בהתאמה לשבוע בו הן נמצאות בהריון. המיזם נקנה בארץ על ידי שירותי בריאות כללית, ונמכר גם במקומות אחרים בעולם.

· Hackathon בית-ג'אלה – מיזם המפגיש בין ישראלים לפלשתינים על מנת לפתח אפליקציות ממוחשבות. המיזם מטפל בנושא הגישור בין שני העמים באופן א-פוליטי ובאמצעות פיתוח הקשרים הכלכליים והיזמות המשותפת.

· ECOOP - מיזם להשקעה ופיתוח פרויקטים של אנרגיות מתחדשות וחסכון באנרגיה באמצעות התאגדות כקואופרטיב, על מנת לאפשר למגוון רחב ביותר של אוכלוסיה לקחת חלק במיזמים שמטרתם לשמור על הסביבה ועל המשאבים הטבעיים של כולנו.

· Contapps – חברה המפתחת מערכת הפעלה לטלפונים חכמים, שהופכת את המכשיר ממבוסס אפליקציות למבוסס (ומעודד) מערכות יחסים בין אנשים (Contacts)


ה"האבּ" בעצמו הוא דוגמה לחדשנות חברתית. ה"האבּ" קם על מנת להוות אלטרנטיבה למקומות העבודה המסורתיים, בהם קשה לאנשים לבטא את הייחודיות שלהם ולממש את החלומות שלהם. יצרנו ארגון ללא היררכיה, עם מינימום בירוקרטיה ובלי מנהלים. יצרנו ארגון שבו כל אחד מונע ב-100% מהתשוקה והאחריות שהוא חדש למיזם שלו. ארגון שבו לכל אחד אפשרות מעשית לקחת חלק בבניית הארגון עצמו, ליזום, להוביל ולהיות חלק משמעותי בקהילה. ארגון שהעיצוב הפיזי שלו מעורר השראה ומעודד אינטראקציה ודיאלוג. ארגון שדואג לארח את החברים בו באופן שיהיה להם נעים, מפרה ומעודד הצלחה ותוצאות.